עולמו של הכלב

הכלב אינו בן אדם. נשמע מובן מאליו, לא? ובכן, בכלל לא. לאנשים רבים קשה לתפוס את העובדה  שכל מערך החשיבה, התפיסה, הרגשות והזכרון של הכלב הוא שונה לחלוטין. אנחנו רגילים לצורת חוויה אחת, ולא יכולים להעלות בדמיוננו חוויה אחרת, במיוחד אצל חברינו הטוב ביותר. לכן אנחנו עושים לו "האנשה", בדרך כלל מתוך האהבה הגדולה שאנחנו רוחשים לו. אז אנחנו נותנים לו חופש טוטאלי כדי שיהיה "חופשי ומאושר", לא שמים גבולות ברורים, ומתנהגים אליו יותר כמו אל תינוק מאשר אל כלב.

זו הטעות הנפוצה ביותר בה אני נתקל בעבודתי. מי כמוני מבין את האהבה הזאת, אך חברים, האמינו לי שבכך אתם לא עושים עם כלבכם חסד, להיפך: אתם רק עושים לו נזק, רק מבלבלים אותו. כי אתם לא באמת יכולים לתת לו לעשות מה שהוא רוצה, נכון? אם אתם מתייחסים אליו כמו תינוק, והוא מורשה לעלות על המיטה (דוגמה אחת מיני רבות), מבחינתו המיטה עשויה להתפרש כטריטוריה שלו. אם אחר כך לא תרשו לו לעלות, הוא יתבלבל. זאת הטריטוריה שלו – מה אתם רוצים ממנו? ועוד כועסים עליו… לא חסרים מקרים בהם הכלב נשך את בעליו בנסיבות כאלה בדיוק.

הכלב הוא חיית להקה. בכל להקה ישנה היררכיה, וכל חבר בה יודע את מקומו. הכלב חייב לדעת את מקומו בהיררכיה – הוא חייב להבין שאתם, הבעלים, מעליו. תפיסה זו נשמעת אולי דיקטטורית אם חושבים עליה במונחים אנושיים, אך עבור הכלב היא עושה את החיים ברורים וטובים יותר: הוא ממש מחפש את הגבולות, הוא מחפש להיות "נהיג", ולהעריץ את ה"נוהג" (אתכם!). הוא אוהב אתכם בדרך אחרת, לא כשווה בין שווים, אלא אהבה שמקורה בהערצה, נאמנות, אהבה ללא תנאים לחבר בכיר בלהקה שמספק לו את צרכיו. אם לא ברור לכלב מי בראש הלהקה, מטבע הדברים הוא ינסה להיות הדומיננטי, ואז…. אתם בצרות.

כל זה לא אומר שצריך חלילה לרדות בכלב, להשפיל אותו, או להתייחס אליו בחוסר כבוד. זה גם לא אומר שהכלב לא יכול להתפנק בזרועותיכם… להיפך: התהליך מלא בחיזוקים חיוביים (פרסים), בליטופים ובשבחים והצבת הגבולות נעשית אמנם בצורה תקיפה אך לא פוגעת. למעשה, יחסכם אל הכלב רק ישתפר. לא יהיה צורך בצעקות או ביחס מעליב, מפני שכללי ההתנהגות יהיו ברורים. אתם תראו שברגע שהכלב יבין את מקומו, הוא יצפה בקוצר רוח למפגשי האילוף שלכם איתו. הוא יהפוך לכלב מאושר יותר, מפני שהבילבול ייעלם מחייו. הוא יהיה יותר בטוח, יותר נאמן ובעיקר יותר רגוע. לדוגמה, כלב שהיה רגיל למשוך ברצועה בזמן טיול "כאילו אין מחר", יתחיל ללכת ברוגע, בשמחה ובגאווה לצד בעליו. הוא עכשיו צועד לצד ה"נוהג" שלו, הוא מבסוט עד הגג. נשמע כמו חלום? זה אפשרי.